המומחים מסבירים: כיצד ניתן לחולל "תקלת" חשמל במתקן ההעשרה בנתנז?

האם הפסקת החשמל המסתורית הבוקר (ראשון) בכור בנתנז היא מקרית או מכוונת? האם מדובר במתקפת סייבר? בדקנו עם המומחים. 

אריק האריס ברבינג, לשעבר ראש אגף הסייבר בשב"כ, מסביר כי ככל הנראה מדובר בפעולה שמטרתה הפחדה, ולא חשיפת יכולות אסטרטגיות של ישראל. "כל מתקן בסדר גודל של כור גרעיני פעיל הוא מתקן מאד מורכב שכולל המון חלקים והמון צורך בתמיכה. יש כאן מערכים גדולים שנשענים בסופו של יום - אם אתה רוצה ואם לא - על ספקים חיצוניים. בין אם זה מערך חשמל של מתח גבוה, ספקים של מזגנים או כל תשתית אחרת - אפילו שליטה בשערי הכניסה".

"כור גרעיני הוא מבנה ומערך כה גדול, עד שהוא לעולם יהיה 'מדינה בתוך מדינה' ולעולם הוא יהיה עם נקודות תורפה. עכשיו מה שעושים זה שתוקפים איזה ספק בתחום מנהלתי, מייצרים כאוס - וגם מעבירים מסר לצד השני שאומר: תראו אנחנו כאן, אנחנו אתכם, אנחנו יודעים היטב מה אתם עושים בחדרי חדרים. יש לזה השפעה פסיכולוגית ענקית".     

"זה יכול לקרות גם בארץ" 

לדברי ברבינג, פעולה כזו יכולה להתבצע גם בארץ. "נגיד שיש בקריה בתל אביב בניין של 14 קומות, ואני פתאום משבית את המזגנים ל-4 או 5 קומות. אני לא אומר שדבר כזה קרה, אלא שהוא יכול לקרות, והמסר בארץ יהיה ברור. אני באותו אופן יכול להגיע לכור הגרעיני בנחל שורק, ולהפיל קו מתח גבוה בדרך אליו. המסר הרי ייקלט היטב בישראל". 

ומה האסטרטגיה מאחורי צעדים כאלה? לדעתו של ברבינג, "יש כאן סוג של מהלומות קלות, כמו במקרה של הספינות. האיראנים הרי לא הטביעו שום ספינה ישראלית וישראל לא הטביעה שום ספינה איראנית. שני הצדדים נלחמים בעצימות נמוכה תוך הבנת הצד השני ותוך שמירה על איזון שלא יחייב תגובה. לכן אני מניח שלא היה נזק של ממש לכור בנתנז. אבל צירוף המקרים בין ההודעה האיראנית על העצמת היכולת הגרעינית שלה לבין התקלה הזו, מלמדים שגורם כלשהוא העביר מסר שקט שאומר: 'חברים, אל תחצו קו כל שהוא'. זה מסר חזק, כי הוא בעצם אומר: 'עכשיו רק הורדתי לכן את החשמל, אבל אני יכול הרבה יותר'. זה מסר מלחיץ שנקלט היטב. האיראנים גם מן הסתם יודעים עכשיו שהם חדירים".     

"כמובן בכל פעולה כזו יש גם סיכון מסוים, כי יתכן שבסוף ייחשף אמצעי לחימה מסוכן שאנו שומרים ללחימה ברגע האמת. אבל מעצמות יודעות בדרך כלל איך לתת מכה בלי שהפעולה שלהם תתגלה, הן עושות זאת דרך קבוצות פרוקסי ברשת האפלה ובדרכים שבהן לא נחשפות יכולות יותר חזקות. אבל בכל פעולה כזו יש ממד של סיכון".

"במקרה של תקיפת סייבר הנזק היה גדול יותר"

איש הסייבר מני ברזילי, עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל-אביב, סבור כי תקיפה מורכבת מהסוג הזה כשהיא חודרת אל הכור ולא אל מתקן מסביב אינה נעשית רק כדי לגרום הפסקת חשמל. ולכן לדבריו, או שהייתה לפגיעה מטרה משמעותית יותר או שמדובר בחבלה מקומית ואפילו טעות איראנית. "ראשית מערך גנרטורים ורשת חשמל של כור גרעיני הם מערך מוגן מאד, מנותק מרשת החשמל הכללית ולכן זה לא שאתה מפיל את כל מערך החשמל של אזור ופוגע גם בכור. גם הפלת חשמל של אזור שלם לא תשנה לפעילות הכור כלום כי יש לו מערכת עצמאית פנימית. לכן אם היתה הגעה רק אל הכור זו יכולת יותר מדויקת מסתם תקיפה. כלומר אם מדובר בתקיפת סייבר, בכור עצמו ממש, מדובר בגורם שהיה במקום והכניס כלי תקיפה אל התוכנות עצמן של המערכת והכלי הזה היה רדום, או שהיה כשל שהוכנס מראש אל החומרה ממש של המערכת. כלומר זו לא תקיפת סייבר מרחוק, אם זו תקיפה, אלא זה גורם שהוכנס למערכת או אמצעי תקיפה שהושם מקרוב שיודע לתקשר עם הגנרטורים החכמים של מתקן כזה ולשתק את כל מערך החשמל.

יכולת כזו מורכבת, שדורשת הכנסת סוכנים בשטח, שדורשת הגעה פיזית כמעט אל המערך של ההכור זה מהלך שאתה לא מפעיל כדי להפחיד את האיראנים אלא כדי לפגוע ממשית באתר. לכן אם זו היתה תקיפה הרי שהאיראנים לא מספרים מה נפגע אלא מטייחים את זה. כי אם זו תקלה חשמלית סתם אני בספק שזו תהיה תקיפה של גורם זר, כי זו חשיפה של יכולות מאד חזקות ומאד מקיפות בלי תכלית של ממש. מעשה הפחדה כזה מדויק הוא משהו שלא עושים כי אתה שורף כאן יכולת מאד ייחודית" הוא מסביר.

הפסקת חשמל רק מייצרת אי נוחות

ד"ר אל"מ (מיל) אורי ניסים לוי, מומחה בינלאומי בהגנה גרעינית ויו"ר הפורום הגרעיני www.WNF-193.com מסביר כי הפסקת חשמל לא פוגעת בכור עצמו, אלא בעיקר מייצרת אי נוחות. "הפסקת חשמל בעיקרה רק מחייבת את האיראנים להוריד את השלטר ולהחזיר אותו מחדש. לכן אם זה היה הפסקת חשמל זה רק איום כללי, לא משהו עקרוני יותר". 

"כמובן אם מדובר בתקיפה כמו שהייתה פעם כאשר חדר הבקרה הראה שהכל בסדר אבל נוזקה גרמה לסרכזות להסתובב מהר מהרצוי או לאט מהרצוי - הרי שאז תיתכן פגיעה לסרכזות. אבל כרגע זה נשמע בעיקר צעד שנועד להלך אימים. כך או כך צריך לציין כי סרכזת מייצרת גרם של חומר גריעיני בשנה, ולכן במתקן שיש בו עשרת אלפים סרכזות מיוצרים 10 ק"ג לשנה. למעשה, לאיראנים יש הרבה יותר סרכזות ככה שניתן להעריך שרק בנתנז אפשר להכין פצצה כל שנתיים - ויש כמובן עוד מתקנים. כרגע לפחות לא נראה שמי שהפיל את החשמל רצה לפגוע בכור אלא רק לייצר אי נוחות".